בדיקת MRI לאבחון נכון של אפילפסיה בילדים
אפילפסיה היא מחלה מורכבת ומלחיצה בכל גיל, ובפרט במהלך הילדות. בדיקת MRI היא הדרך המומלצת לאבחון המדויק ביותר של גורמי המחלה, והמידע יקר הערך המתקבל בזכותה מוביל לטיפול המיטבי בילד. חשוב לציין כי רוב הילדים שמאובחנים כחולי אפילפסיה מצליחים לקיים אורח חיים תקין לחלוטין, וכי 70% מהם מחלימים ממנה כליל עד לגיל ההתבגרות.
אילו התקפים חווים ילדים חולי אפילפסיה?
אפילפסיה עלולה להופיע בכל גיל, אולם ב-70% מהמקרים צצים ההתקפים שהם הסימפטום העיקרי שלה עוד לפני גיל 20. ילד (או אדם מבוגר) מוגדר כחולה באפילפסיה אם חווה שני התקפי פרכוסים שאין להם סיבה ודאית.
ישנם מספר סוגי פרכוסים שמהווים אינדיקציה לקיומה של אפילפסיה בגיל צעיר. אם הם מתרחשים חשוב לפנות לנוירולוג, שבדרך כלל ימליץ גם על בדיקת MRI לילדים.
החלוקה הראשונית היא להתקפים כלליים (שנובעים מפגיעה בכל המוח או רובו) ולהתקפים חלקיים או מוקדיים (שהסיבה להם היא פגיעה באזור ממוקד במוח).
בקטגוריה השנייה ישנם שני סוגי התקפים:
* התקף חלקי פשוט – הילד חווה נוקשות בשרירים של הגפיים, עוויות באחד מצידי הגוף, התפרצות רגשית רבת עוצמה ושינויים בתחושות כמו טעם וריח.
* התקף חלקי מורכב – הסימפטומים העיקריים הם התנהגויות יוצאות דופן, ובהן רעשים אקראיים, שפשוף הידיים או הזזתן מסביב לגוף, לעיסה, בליעה ומצמוצי שפתיים. במהלך התקף מורכב ייתכן שהילד כלל לא ישמע אם מדברים אליו ולאחריו הוא לא יזכור מה קרה.
בקטגוריה הראשונה ישנם 6 סוגי התקפים:
* התקף מיוקלוני – פרכוסים של הידיים והרגליים, שנמשכים זמן קצר מאוד ולא מובילים לאיבוד ההכרה.
* התקף קלוני – פרכוסים של הידיים והרגליים לפרק זמן ארוך יותר וייתכן גם איבוד הכרה.
* התקף טוני – התקשות של קבוצות שרירים שעלולה לגרום לאובדן שיווי המשקל ולנפילה.
* התקף א-טוני – רפיון פתאומי של קבוצות שרירים שעלול אף הוא להוביל לנפילה.
* התקף טוני-קלוני – בשלב הראשון הגוף הופך נוקשה והגפיים מפרכסות, ובשלב השני עלול להתלוות לכך אובדן הכרה ואובדן שליטה על הסוגרים.
* התקף אבסנס – אובדן הקשר עם הסביבה למשך פרק זמן קצר (עד דקה), שבמהלכו הילד נראה כמי שבוהה בלי סיבה. לעתים נלוות לכך תנועות שפתיים או עיניים (מצמוצים).
מהם הגורמים לאפילפסיה?
ישנן מספר סיבות אפשריות לאפילפסיה בילדים, ולא בכל מקרה ניתן לזהות בוודאות את הסיבה הספציפית (גם לא אחרי בדיקת MRI).
בין הגורמים למחלה:
* התפתחות לא תקינה של המוח ובפרט ליקויים ביצירת הקורטקס (קליפת המוח)
* מצב לא תקין של כלי הדם במוח
* גידולים במוח
* מחלה זיהומית שמובילה לפגיעה בתאי מוח (למשל דלקת קרום המוח)
* חבלה חיצונית בראש שגורמת להצטלקות ברקמות המוח
* מחלות חומר לבן (מחלות מטבוליות) – עודף חומר לבן במוח מוביל להיווצרות קישורים פגומים בין התאים במוח וכתוצאה מכך נוצרים קצרים חשמליים שבאים לידי ביטוי בפרכוסים מהסוגים השונים
* מומים מולדים במוח
מדוע חשוב לבצע בדיקת MRI לילדים במסגרת אבחון אפילפסיה?
האבחון הראשוני של אפילפסיה בילדים מבוסס על דיווחים של הילד עצמו, אם הוא מספיק בוגר, ושל קרוביו. התקף ופרכוסים מסוג כזה או אחר יוצרים באופן טבעי לחץ רב אצל ההורים והסביבה, וכאמור הילד עצמו לא תמיד מודע למה שעובר עליו, כך שהדיווחים לא תמיד מצליחים לספק תמונת מצב מדויקת ומפורטת מספיק.
בהתאם, על הנוירולוג להיעזר בבדיקות מתקדמות. ראשית ישנה בדיקת EEG שמבצעת רישום חשמלי של הפעילות המוחית, ועליה מומלץ להוסיף גם בדיקת MRI.
הסיבה לכך היא שרק בדיקות MRI מציגות תמונת מצב מדויקת לחלוטין ומפורטת עד מאוד של המבנים האנטומיים הקטנים והמורכבים במוחו של הילד, ומאפשרות לרופא המטפל להבין טוב יותר מה גורם להתקפים ולפרכוסים.
ההמלצה במקרה של אפילפסיה בילדים היא לעבור לפחות פעם אחת בדיקת MRI, שמדגימה את הקורטקס, את רמת החומר הלבן במוח, האם ישנם גידולים, האם חבלה חיצונית או מחלה זיהומית הובילו לפגיעה ובאופן כללי כל מבנה לא תקין במוח.
לנוכח החשיבות הרבה של האבחון המדויק, יש להקפיד גם על פענוח MRI איכותי במיוחד.
אולי יעניין אותך קריאה נוספת על:
