מדוע ממליצים על פיזיותרפיה לטרשת נפוצה ובמה מתמקד הטיפול?

טרשת נפוצה (MS – Multiple Sclerosis) היא מחלה אוטו-אימונית שבה מערכת החיסון פוגעת בתאי עצב בחלקים נרחבים של מערכת העצבים. המחלה מתפרצת בגיל צעיר יחסית (20-40) וגורמת לפגיעה נוירולוגית שבאה לידי ביטוי במגוון תפקודים. נכון לעכשיו אין מרפא לטרשת נפוצה, אולם חשוב לטפל בה כדי למנוע הידרדרות מהירה וכן כדי להקל על הסימפטומים השונים שלה. אחד הטיפולים האפקטיביים ביותר הוא פיזיותרפיה – בעמוד זה תמצאו מידע אודות הדרכים השונות שבהן מסייעים פיזיותרפיסטים לחולי MS ועל מרכיבי הטיפול.

מהם הסימפטומים העיקריים של טרשת נפוצה?

השם טרשת נפוצה לא מתייחס למספר החולים במחלה, אלא להיקף הפגיעה של מערכת החיסון במיאלין – חומר שתפקידו הוא לעטוף את תאי העצב בכל מקום בגוף – וכתוצאה מכך היקף השיבוש בהעברת כל אותם מסרים עצביים חיוניים לתפקוד מלא של כל האיברים בגוף. יחד עם זאת מדובר במחלה שאינה נדירה, ולמעשה זוהי המחלה הנוירולוגית השכיחה ביותר בקרב קבוצת הגיל שנקראת "מבוגרים צעירים": בארץ ישנם עפ"י הערכות שונות כ-5,000 חולים ב-Multiple Sclerosis וברחבי העולם נאמד מספר החולים בכ-4 מיליון. עוד כדאי לדעת כי שכיחותה של המחלה בקרב נשים גבוהה פי 2 משכיחותה בקרב גברים.

טרשת נפוצה היא כאמור מחלה כרונית. 1 מכל 4 או 5 מהחולים בה יזדקקו בשלב כלשהו לכיסא גלגלים, אבל מצד שני ניתן גם לחיות עם MS במשך עשורים שלמים מבלי שהמצב יתדרדר במידה משמעותית ובפרט אם מקפידים על טיפולים נאותים.

הסימפטומים משתנים בהתאם למיקום הפגיעה לאורך מערכת העצבים, וגם בהתאם למידת החומרה של המחלה. בין הסימפטומים הנפוצים של טרשת נפוצה: פגיעה ביכולת הדיבור, חולשה של הגפיים, קשיי יציבה, נימול, פגיעה ביכולת הראייה, דחיפות במתן שתן (כלומר מצב שבו חולף פרק זמן קצר מאוד מרגע הופעת הצורך עד למתן השתן עצמו), תכיפות במתן שתן, רעידות ועייפות רבה. הסימפטומים אינם קבועים אלא מגיעים בצורה של התקף – בדרך כלל הפגיעה מתפתחת במשך מספר ימים ונשארת במלוא עוצמתה לאורך 3-4 שבועות. לאחר מכן בחלק מהמקרים הפגיעה תדעך במשך כחודש ואז תיעלם לחלוטין (עד ההתקף הבא), אבל ישנם גם מצבים שבהם הנזק פוחת במידה מסוימת אבל לא נעלם לגמרי.

היתרונות המשמעותיים של טיפול בפיזיותרפיה לחולי טרשת נפוצה

אחד האתגרים החשובים ביותר עבור חולי טרשת נפוצה הוא למנוע את החרפת המצב – פיזיותרפיה היא דרך מצוינת לשמר ככל האפשר יכולות חיוניות, לשמור על טווח התנועה, להבטיח גמישות מרבית ובסופו של דבר להצליח לשמר את שגרת החיים המוכרת.

על-מנת שטיפול פיזיותרפיה לחולים בטרשת נפוצה יעמוד בציפיות ויממש את הפוטנציאל שלו לתרום לשיפור באיכות החיים, חשוב להתאים אותו אישית לאדם – על בסיס הדרכים שבהן פוגעת ה-MS באדם, תדירות ההתקפים, חומרתם ואורח החיים המבוקש. הטיפול מספק מענה אפקטיבי למרבית הפגיעות הנוירולוגיות כשבמידת הצורך נעזר המטופל למשל בקלינאי/ת תקשורת כדי למנוע פגיעה בדיבור. חשוב לציין כי על-מנת להגיע למקסימום תועלת מהטיפול, הוא צריך להיות ארוך טווח ולהתבסס על מטרות שנקבעות ביחד ע"י הפיזיותרפיסט/ית והמטופל/ת.

כיצד מאובחנת המחלה?

הגורמים למחלה אינם ידועים. ההערכה המקובלת היא שמדובר על שילוב בין גנטיקה לבין השפעות סביבתיות ועוד גורמי סיכון הם עישון וכן רמה נמוכה של ויטמין D. האבחון מבוסס על בדיקת MRI (של המוח ושל עמוד השדרה, וזאת במטרה לזהות "פלאקים" – אזורים שבהם המיאלין נהרס), או על ניקור מותני (בדיקה שמבוססת על שאיבת נוזל מחוט השדרה). מאחר שהמחלה כרונית ועלולה להוביל לפגיעה קשה באיכות החיים חשוב מאוד לעבור את הבדיקות במקום מקצועי ובפרט לוודא שהפענוח מתבצע ברמה הגבוהה ביותר הקיימת – כדי למנוע טעויות.

טיפול תרופתי בטרשת נפוצה

כאמור טרשת נפוצה הינה עדיין מחלה חשוכת מרפא – אבל ישנן מספר תרופות שמספקות מענה לסימפטומים השונים שלה. ביניהן: קופקסון (התרופה המזוהה ביותר עם MS ושהניבה לחברת "טבע" רווחים גבוהים מאוד לאורך שנים רבות), תרופות שונות ממשפחת האינטרפרון בטא (שמפחיתות את תדירות ההתקפים ומעכבות את החמרת המצב), וכן אובג'יו וטקפידרה (שניתנות בטבלית בניגוד לתרופות הקודמות שמצריכות זריקה). אופציה נוספת של טיפול תרופתי הוא באמצעות סטרואידים שניתנים במהלך התקף קשה דרך עירוי לווריד.