מה זה בדיקת MRA

בדיקת MRA היא למעשה בדיקת MRI שמתמקדת בכלי דם. לנוכח התפקיד החשוב מאוד של העורקים ושל הוורידים, ובפרט במוח, יש מצבים רבים שבהם ה-MRA היא הדרך הטובה ביותר להגיע לאבחון מדויק ולטיפול מיטבי. בעמוד זה תמצאו מידע מפורט אודות דימות בתהודה מגנטית שבוחן את כלי הדם, האזורים שבהם ניתן להדגים כלי דם והמצוקות הרפואיות שמחייבות פעולה זאת.

באילו אזורים של הגוף מתבצעות בדיקות MRA?

הסוג הנפוץ ביותר של בדיקות אלה הוא MRA מוח (שבוחן במידת הצורך גם את עורק הצוואר). בנוסף ניתן להדגים את מצבם של כלי הדם בבית החזה והבטן, שם גם נמצא אבי העורקים, ברגליים, בריאות ובכליות.

השם, אגב, הוא ראשי תיבות של הביטוח Magnetic Resonance Angiography, כלומר אנגיוגרפיה באמצעות תהודה מגנטית. “אנגיו” ביוונית פירושו “כלי דם” ובהתאם אנגיוגרפיה היא רישום המצב של כלי הדם.

מהם המצבים הרפואיים שבהם מומלצת MRA?

* חשד למפרצת באבי העורקים – מפרצת פירושה התרחבות של כלי דם, שהופכת משמעותית יותר ויותר עד שהעורק עלול להתפוצץ. אבי העורקים הוא עורק ראשי שממנו מסתעפים כלי דם שמובילים דם אל כל האיברים בגוף ובהתאם מפרצת בו היא מצב מסכן חיים.

* וסקוליטיס – דלקת בכלי דם שגורמת לחסימה מלאה או חלקית באותו וריד או עורק. הפגיעה בגוף היא בהתאם למקום החסימה, ויש גם מצבים שבהם האדם סובל מדלקת רב מערכתית של כלי הדם ולכן מחולשה כללית, חום ושלל סימפטומים נוספים.

* עיוות מבני בעורק או וריד במוח – הסימפטומים העיקריים הם כאב ראש עז, דימום תוך מוחי ובחלק מהמקרים גם פגיעה חמורה ובלתי הפיכה ביכולות מוחיות. במקרים אלה תתבצע כמובן בדיקת MRA מוח.

* טרשת של עורק הצוואר – הצטברות של משקעים שומניים בדפנות של עורק חיוני זה וכתוצאה מכך היסתמות הדרגתית שלו, זרימת דם לקויה למוח וסיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי.

* חשד לתסחיף ריאתי – במקרים שבהם לא ניתן (או לא כדאי) לבצע בדיקת CT לבירור.

* MRA כליות – כדי לבחון היצרות בעורקי הכליה וגם לצורך מעקב אחרי מושתלי כליות.

* כחלק מתכנון ניתוח – ובמיוחד במוח, כשהמטרה היא למנוע פגיעה בכלי דם חיוניים.

היתרונות של ה-MRI

בדיקת MRA היא כאמור בדיקת MRI, ובהתאם גם היתרונות שלה הם אותם יתרונות של הדימות בתהודה המגנטית ובראשם העובדה שהנבדקים לא נחשפים לקרינה שעלולה להיות מסוכנת.

יתרון נוסף הוא רמת הדיוק הגבוהה, בפרט אם הפענוח מתבצע באופן מקצועי ועל בסיס ניסיון ספציפי נרחב. כמו כן חומר הניגוד שבעזרתו מודגמים כלי הדם בצורה ברורה יותר, הגדוליניום, בטוח לשימוש ובפרט עדיף על היוד שמהווה את חומר הניגוד הנהוג בבדיקות CT.

באילו מקרים לא כדאי לבצע בדיקת MRA?

בדיקות MRA לא יכולות להדגים תהליכי הסתיידות ובמקרים אלה יתבצע צילום CT. כמו כן אין ביכולתן לבחון את המצב של כלי דם כליליים, ובמצב שכזה נדרש צנתור וירטואלי בעזרת CT. במקרים של משקל עודף – למעלה מ-130 ק”ג – יש לשקול היטב את האפשרות לבצע את הבדיקה, בהתאם למידות הספציפיות של הסורק המגנטי.

עוד חיסרון מסוים הוא משך הבדיקה – כחצי שעה. במקרים של קלסטרופוביה ייתכן צורך באמצעי הרגעה או טשטוש ואפילו הרדמה מלאה. 

חשיבות הפענוח

על-מנת להפיק מקסימום תועלת מהבדיקה, חשוב מאוד שהפענוח יופקד בידי מומחים בעלי ניסיון רב. כדאי לדעת שבמקום שבו נמצא מכשיר ה-MRI עובדים גם רדיולוגים שתפקידם הוא לפענח את ממצאי המכשיר, אבל בגלל העומס הרב ומפני שלא תמיד יש להם את מלוא הניסיון הרלוונטי, ובפרט לגבי MRA מוח, עלולות להתרחש טעויות במהלך הפענוח. שירות פענוח MRA פרטי מבטיח אפס טעויות ובהתאם אבחון מדויק לחלוטין וטיפול נכון בכל מצב רפואי.