איך להתכונן לבדיקת MRI
מכשיר ה-MRI נחשב לכלי המתקדם ביותר שקיים כיום בתחום הדימות הרפואי. מדי יום נערכות בישראל כאלף בדיקות אמ.אר.איי, ובאופן טבעי כדאי לכל מי שזומן לבדיקה כזו להגיע אליה מוכן מכל הבחינות. בעמוד זה תמצאו מידע מקיף שכולל תשובות לכל השאלות שעשויות לעלות לקראת הבדיקה.
כיצד מתבצעת בדיקת MRI?
סריקת MRI מתבצעת כשהנבדקים שוכבים על מיטה. המיטה מוכנסת אל מכשיר ה-MRI – זהו חלל סגור וגדול יחסית, והכניסה אליו דומה במידה מסוימת לכניסה למנהרה. במהלך הבדיקה חשוב לא לזוז, וישנם גם רגעים שבהם הנבדקים מתבקשים לעצור את הנשימה לכמה שניות – כדי שהתוצאות תהיינה מדויקות לחלוטין ויאפשרו אבחון מושלם.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
ישנו מגוון רחב מאוד של בדיקות MRI: אמ.אר.איי עמוד שדרה, MRI מוח, MRI בטן, MRI של כלי הדם (בדיקה שנקראת גם MRA או MRV) ועוד. כל בדיקה כזו נמשכת פרק זמן שונה, וישנה גם השפעה למצב הרפואי של הנבדק – כלומר מה בעצם מבקש הרופא המטפל לדעת על האיברים הפנימיים של האדם. באופן כללי משך סריקת MRI הוא ברוב המקרים בין 20 דקות ל-50. במועד קביעת התור תוכלו לקבל מידע ספציפי לגבי הבדיקה שלכם, ובכל מקרה מומלץ להצטייד בסבלנות כשמגיעים למכון MRI.
האם יש צורך בבדיקות דם?
ישנן בדיקות אמ.אר.איי שמתבצעות בעזרת חומר ניגוד – חומר מיוחד בשם גדוליניום שהתפקיד שלו הוא להפוך את הממצאים של המכשיר לברורים יותר ולכן נוחים יותר לפענוח (כך שבסופו של דבר האבחון יהיה מדויק לגמרי). במקרים אלה תתבקשו לבצע בדיקת דם פשוטה בטווח הזמן של 3 חודשים עד למועד ה-MRI. הבדיקה תכלול גם תפקודי כליה, כדי לוודא שחומר הניגוד לא עלול להזיק לכם.
צום
מרכיב נוסף בהכנה לקראת בדיקת MRI הוא צום. לעתים יש צורך להפסיק לאכול במשך מספר שעות לפני ההגעה למכון – שעתיים, 4 שעות או 6 שעות – ויש גם בדיקות אמ.אר.איי שלקראתן אין צורך בצום. את ההנחיות המדויקות בהתאם לסוג הסריקה הספציפי תקבלו כשתקבעו את התור, וכמובן שחשוב להתנהל לפיהן כדי שהבדיקה תעבור ללא תקלות מיותרות.
ביגוד נוח
הצורך לשכב ללא תזוזה במשך כחצי שעה או אפילו קצת יותר, בתוספת הלחץ הטבעי שרובנו מרגישים כשאנחנו עוברים בדיקה חשובה מאוד ואפילו גורלית – ובהקשר זה כדאי לזכור ש-MRI היא בדיקה יקרה שמתבצעת רק במצבים רפואיים מורכבים – עלולים להפוך את החוויה לבלתי נעימה.
ביגוד נוח מקל מעט על הלחץ ותורם להרגשה הנינוחה (ישנן דרכים נוספות להרגעה – פירוט בהמשך).
האם בדיקת MRI מסוכנת?
לא.
ראשית, בניגוד לאמצעי דימות אחרים כמו מכשירי CT וצילומי רנטגן שפולטים קרינה מייננת, כלומר כזו שעלולה לשנות את מבנה התאים בגוף שלנו (בגלל השחרור של האלקטרונים), מכשירי ה-MRI – שפותחו כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת – לא פולטים קרינה.
בנוסף הסריקה שמתבצעת בתוך השדה המגנטי על-מנת לזהות את מצבו של איבר פנימי כזה או אחר אינה פולשנית, ולכן אין שום כאב. גם השדה המגנטי, חזק ככל שיהיה, לא מזיק לנבדקים, ובסך הכל אין שום סכנה בבדיקה זו וגם אין תופעות לוואי. המצוקה היחידה שעלולה להתעורר היא קושי עקב השהות בחלל סגור (פתרונות אפשריים תמצאו בהמשך העמוד).
חשוב מאוד: בלי מתכות!
מכשיר ה-MRI הוא שדה מגנטי רב עוצמה, ולכן חשוב להקפיד להיכנס אליו בלי שום חלקי מתכת. מסיבה זו ההמלצות על הלבוש המתאים כוללות גם הימנעות מרוכסנים, סיכות לשיער, כפתורים בולטים ואפילו חזיות עם חלקי מתכת.
בנוסף אסור להיכנס לבדיקה עצמה עם סמארטפונים וכרטיסי אשראי שעלולים להינזק עקב פעילות השדה המגנטי, ואפילו משקפיים עלולים לעוף בזמן השהות בתוך המכשיר.
מה חשוב לספר לצוות המכון מראש?
עקב החשש לתזוזת מתכות חשוב מאוד לוודח מראש לצוות המכון על קיומם של שתלים מתכתיים בגוף. קוצב לב, סטנטים בכלי דם, קליפים לסגירת אנוריזמה תוך מוחית, שתל אורתופדי ממתכת, מסתמים, תותבים מלאכותיים וגם רסיסים ישנים שנשארו בגוף – כל אלה עלולים לזוז ממקומם ולגרום לפגיעה חמורה!
זהירות, רעש
מכשירי ה-MRI – השם, אגב, הוא ראשי תיבות של הביטוי Magnetic Resonance Imaging (דימות בתהודה מגנטית) – הם כאמור משוכללים במיוחד, אבל יש בעיה אחת שעדיין לא נמצא לה פתרון: רעש.
תוך כדי פעולת המכשיר, נשמעים קולות חזקים מאוד של נקישות, חבטות וצפצופים. בדרך כלל ניתן לקבל במכון אוזניות או אטמים, אבל אם אתם רגישים במיוחד לרעש, כדאי להתכונן מראש וליתר ביטחון להגיע מהבית עם אמצעים מהסוג הזה.
איך לעבור את הבדיקה בלי לחץ מיותר?
כאמור השהות בחלל הסגור עלולה לגרום ללחץ, מה גם שהמצב הרפואי הרגיש של הנבדקים מייצר גם הוא מתח רגשי מסוים.
במקרים קלים יחסית אפשר להיעזר בטכנאי שמפעיל את המכשיר, למשל כדי לדעת כמה זמן נשאר עד לסוף הבדיקה. מדיטציות ודמיון מודרך הם עוד כלים אפקטיביים מאוד, ובעיקר למי שמתורגל בשימוש בהם (וכדאי להתנסות בכך גם בלי קשר לבדיקות MRI). למי שלא מיומן בהפעלת הדמיון כדי להתנתק מהמציאות ישנה האופציה של נשימות עמוקות, איטיות ומודעות לעצמן – גם לנשימות אלה יכולת מוכחת להרגיע במצבי לחץ.
במקרים של קושי משמעותי יותר או אפילו קלסטרופוביה של ממש, ניתן להיעזר באמצעי טשטוש ואפילו לעבור את ה-MRI בהרדמה מלאה (גם פעוטות וילדים קטנים שזקוקים לאבחון על בסיס MRI עוברים את הבדיקה בהרדמה).
MRI לנשים בהריון ונשים מניקות
הנקה: מומלץ להימנע מהנקה במשך 24 עד 48 שעות אחרי בדיקת MRI עם חומר ניגוד. הגדוליניום הוא לא בהכרח מסוכן, אבל כאמצעי זהירות ועל-מנת שלא להסתכן שלא לצורך, כדאי לנשים מניקות לוותר על ההנקה ליממה או שתיים.
הריון: באופן עקרוני אין מניעה לעבור MRI במהלך הריון, ולעתים ההריון הוא גם הגורם לבדיקה – כשישנו חשש להתפתחות לא תקינה של העובר. בדרך כלל בשליש הראשון תתבצע בדיקת MRI רק אם אין ברירה, אם כי לפי מחקרים עדכניים גם בפרק זמן זה המכשיר המגנטי לא פוגע באישה ההרה ולא בעובר שלה. הזרקת חומר הניגוד אינה מומלצת אצל נשים הרות, כך שחשיבותו של הפענוח המקצועי גדולה אף יותר מהרגיל.
חשיבות הפענוח
אחת הסוגיות הרגישות בהקשר לבדיקות MRI היא הפענוח. למרות החשיבות העצומה של הבדיקה והרגישות הרבה של המצב הרפואי שהוביל לקיומה, קיים תת איבחון או חוסר איבחון מלא ומדוייק של הממצאים , בפענוחים שמתבצעים במכונים ובבתי החולים – זאת בגלל המחסור ברדיולוגים ולחץ הזמן.
על-מנת להבטיח לעצמכם שקט נפשי וידיעה ודאית שהאבחון של מצבכם יבוסס על פענוח ללא רבב שהינו מלא ומדויק , מומלץ לשקול את האופציה של פענוח MRI פרטי. שירות זה ניתן על-ידי נוירורדיולוג בכיר ומנוסה, שפנוי להקדיש לממצאי המכשיר את כל הזמן הדרוש, ולכן יכול להבטיח וגם לקיים פענוח מושלם.
השאירו תגובה
Want to join the discussion?Feel free to contribute!