ההבדל בין בדיקת רנטגן לבדיקות CT

בנובמבר 1895 התרחש אירוע משמעותי מאוד, שמשפיע עד היום במידה רבה על החיים של רובנו, אם לא כולנו: גילוי קרני הרנטגן. מי שגילה את הקרניים היה וילהלם רנטגן, וכמו באירועים דרמטיים אחרים, גם בגילוי זה הייתה מידה בלתי מבוטלת של מקריות. בכל מקרה, מאז ועד היום נעשה שימוש נרחב מאוד באותן קרניים, לשלל מטרות ובהן גם בדיקת רנטגן וגם צילומי CT. בעמוד זה תמצאו הסברים על המאפיינים הייחודיים של קרני הרנטגן ומדוע הן מהוות בסיס לבדיקות דימות שונות, פירוט של ההבדלים בין ה-CT לבין בדיקת הרנטגן והמלצות לגבי בחירה מושכלת ביניהן.

המאפיינים הייחודיים של קרני ה-X

הקרניים שגילה וילהלם רנטגן – שבתחילה כינה אותן קרני X, אבל בסופו של דבר הן נקראו על שמו – מתאפיינות ביכולת חדירה גבוהה מאוד. הן חודרות דרך מתכת, דרך עץ וגם דרך הרקמות שבגוף האדם. בנוסף, האנרגיה שלהן נספגת באופן שונה ברקמות שונות, וכך ניתן לתרגם את האינטראקציה ביניהן לבין איבר כזה או אחר בגוף שלנו לתמונה מפורטת ומהימנה של אותו איבר.

מהי בדיקת רנטגן?

צילום רנטגן הוא למעשה שליחת קרניים מסוג זה אל איבר מסוים והתבוננות בשיקוף שיוצרות הקרניים על גבי לוח הצילום. השיקוף מדגים באופן ברור ומדויק את הגופים הצפופים, כלומר עצמות וכן מתכות. בהתאם הרנטגן אידיאלי לבדיקות בתחום האורתופדיה, כשיש צורך לאתר שברים, פגם מולד, חבלות ועוד. כך למשל יזוהה שבר כי חומר צפוף, כלומר עצם בריאה, נראה בצילום כבעל גוון בהיר, ואילו אם יש שבר הקרניים יעברו דרך אזור זה ובצילום ניתן יהיה לראות אזור יחסית כהה.

גם בתחום הרפואה הדנטלית נעשה שימוש נרחב למדי בבדיקות רנטגן כדי לזהות פגמים ברקמות הרלוונטיות וחורים בשיניים. לצד האבחון של מבנה השלד, ניתן באמצעות בדיקת רנטגן למצוא גם אינדיקציות לשחיקה של מפרקים, נקעים, פציעות ספורט כגון קרע במסובבי הכתף או שין ספלינט, ועוד.

עוד כדאי לדעת שבדיקות צפיפות עצם לזיהוי אוסטאופורוזיס מבוססות גם הן על הרנטגן, וכך גם בדיקות השיקוף שמתבצעות במערכת העיכול כדי לזהות בעיות שקשורות אליה (רפלוקס מהקיבה לוושט, בקע סרעפתי, כיבים ועוד). למעשה גם ממוגרפיה מתבצעת על בסיס הקרניים שגילה וילהלם רנטגן וכאמור גם בדיקות ה-CT.

מהי בדיקת CT?

בדיקת רנטגן מורכבת למעשה מצילומי רנטגן משלל זוויות. על בסיס אוסף הצילומים ניתן לייצר תמונה תלת ממדית של פנים הגוף ושל האיבר שבמוקד הבדיקה. הזוויות שבהן משוגרות קרני הרנטגן נקבעות כמובן מראש, על בסיס תכנון מדויק של הבדיקה ובהתאם למטרותיה. 

אופן ביצוע הבדיקה: הנבדקים שוכבים על מיטה צרה שנכנסת לתוך חלל המכשיר. מצלמת הרנטגן שנמצאת שם נעה סביב הנבדקים וכאמור מבצעת שלל צילומי רנטגן מכל הזוויות הנדרשות. הבדיקות הנפוצות הן CT ראש, CT בטן, CT דרכי שתן וישנן כמובן עוד בדיקות סי.טי.

חשיפה לקרינה

אחד ההבדלים המשמעותיים בין בדיקת CT לבין בדיקת רנטגן היא מידת החשיפה לקרינה. קרני ה-X מוגדרת כמייננות, כלומר כאלה שעלולות לשחרר אלקטרונים מתוך המולקולות בגוף וכך להזיק לו. מאחר שבדיקת ה-CT מורכבת למעשה מכמות גדולה מאוד של צילומי רנטגן, גם רמת החשיפה לקרינה המייננת גבוהה .

כך למשל כמות הקרינה שהנבדקים במהלך CT ראש נחשפים אליה שקולה לכמות הקרינה של 100 צילומי רנטגן, CT בטן הוא כמו 400 צילומי רנטגן מבחינה זו, ו-CT חזה – 300. מצד שני צילום רנטגן פשוט לא יכול לתמוך באבחון מדויק של מצבים רפואיים מורכבים כמו דימום תוך מוחי או מפרצת, שמחייבים CT.

לציין כי כיום קיימים מכשירי CT חדשים בשוק בעלי יכולות להורדת קרינה בצורה משמעותית.

תופעות לוואי וחזרה לשגרה

הן צילומי הרנטגן והן בדיקות ה-CT אורכים זמן קצר מאוד, דקות בודדות, וכמעט תמיד ניתן לחזור מיד בתום הבדיקה לשגרה מלאה. כמו כן אין תופעות לוואי לבדיקה עצמה, אם כי לעתים בדיקת CT כרוכה בהזרקה של חומר ניגוד (שתפקידו הוא להפוך את הממצאים לברורים וקלים לפענוח), וחומר זה עלול להוביל לתגובה אלרגית קלה.

פענוח

פענוח בדיקות רנטגן הוא פעולה פשוטה. פענוח CT לעומת זאת מחייב מיומנות גבוהה, וכשמדובר על מצב רפואי רגיש, כדאי לשקול קבלת חוות דעת נוספת של נוירו-רדיולוגים בכירים ומנוסים, על-מנת לדעת בוודאות שהאבחון מבוסס על פענוח מדויק.

אולי יעניין אותך:

• בדיקת CT
• פענוח MRI 
• אודות ד"ר סיגל טל