MR וCT לאיתור מחלות במערכת העצבים (מחלות נוירולוגיות)

מערכת העצבים המרכזית משפיעה במידה רבה על תפקודים חשובים רבים בגוף האדם. בהתאם כל מחלה שפוגעת בתאי העצב של המערכת המורכבת עלולה לגרום לפגיעה של ממש בשגרת החיים וביכולת למצות אותם. כשישנו חשש להתפתחות מחלה שכזו, נדרש אבחון מדויק במיוחד – באמצעות מכשירי הדימות המתקדמים ביותר הקיימים בימינו, CT ו-MRI.

מהן המחלות הנוירולוגיות הנפוצות ביותר?

קבוצת המחלות הנוירולוגיות הינה קבוצה רחבה מאוד. המחלות הנפוצות ביותר הן:

אלצהיימר

אלצהיימר היא מחלה נוירולוגית מוכרת במיוחד וגם כזו שמעוררת חשש עז. מחלה זו פוגעת בזיכרון (מעבר לירידה הטבעית שמתרחשת עם הגיל), ומשנה גם את החשיבה ואת ההתנהגות עד כדי חוסר יכולת לתפקד באופן עצמאי. הממצא העיקרי של CT מוח או MRI מוח שמעיד על התפתחות המחלה הוא זיהוי שקיעה של חלבון שנקרא עמילואיד מחוץ לתאי העצב (עקב התפרקות של חלבון בשם APP והתחברות השברים לגושים שנקראים פלאקים עמילואידיים).

טרשת נפוצה

טרשת נפוצה היא דלקת כרונית כתוצאה מפגיעה של המערכת החיסונית בתאי עצב ובפרט במיאלין אשר עוטף את אותם תאים. כתוצאה מכך משתבשת יכולת העברת המסרים העצביים ונגרמות פגיעה בראייה, דחיפות במתן שתן, עייפות, חוסר יציבות, קשיים בדיבור, רעידות ועוד. אבחון טרשת נפוצה מבוסס על CT עמוד שדרה (או MRI של איבר זה) וכן MRI מוח. הממצא שאותו מחפשים הוא רקמה צלקתית במערכת העצבים המרכזית.

פרקינסון

גם פרקינסון היא מחלה מוכרת מאוד. הסימפטומים העיקריים שלה הם רעידות, קשיון שרירים ואיטיות, והגורם לה הוא פגיעה (ממקור לא ברור) בתאי מוח שמייצרים דופמין כך שרמת נוירוטרנסמיטור חיוני זה הופכת נמוכה.

אפילפסיה

אפילפסיה מתאפיינת בפגיעה בפעילות החשמלית של תאי העצב במוח. פגיעה זו גורמת לפרכוסים, כשאצל כל חולה תדירות ההתקפים שונה. MRI מוח או CT מוח יכולות לזהות פגיעות מבניות באיבר החשוב ביותר בגוף האדם ולספק ממצאים קריטיים לאבחון סוג הפרכוסים (מוקדיים או כלליים).

ALS

מוכרת גם בשם מחלת לו גריג. הפגיעה היא בתאי עצב מוטוריים וכתוצאה מכך האדם מאבד את היכולת להפעיל את כמעט כל השרירים הרצוניים – החל משרירים הגפיים ועד אלה האחראים על בליעה ונשימה. בדרך כלל מופיעה בסביבות גיל 55. בשלב ראשוני ישנם כאבי שרירים, פגיעה מסוימת בהליכה (גרירת רגל) ובכתיבה, שינויים בקול ובהיגוי וייתכן גם קושי בבליעה. אבחון ALS לא יכול להיעשות בבדיקת MRI מוח אלא בבדיקת EMG.

תסמונת גיליאן ברה

תסמונת גיליאן ברה (GBS) היא תוצאה של פעילות המערכת החיסונית נגד העצבים ההיקפיים. הסימפטומים העיקריים הם חולשה בשרירי הרגליים (עד כדי קושי לעבור מישיבה לעמידה ולעלות במדרגות) ובשלב מתקדם יותר גם חולה בשרירי הידיים, הפנים (אחד הסימפטומים הנפוצים ביותר) והנשימה. גם במקרה זה לא מומלצת בדיקת MRI ראש אלא EMG.

החלוקה המקובלת היא בהתאם לסוג התפקוד שנפגע במידה המשמעותית ביותר. על-פי חלוקה זו הקטגוריות העיקריות של מחלות במערכת העצבים הן: מחלות שגורמות להפרעה בתנועה (למשל פרקינסון), הפרעות קוגניטיביות (למשל אלצהיימר), מחלות נוירומוסקולריות (למשל ALS), מחלות צרברו-וסקולריות (מחלות שנגרמות עקב פגיעה בכלי דם במוח ועלולות להוביל לשבץ מוחי), ופגיעה דיסאימונית במערכת העצבים (תסמונת גיליאן ברה, טרשת נפוצה ועוד).

מתי חשוב להגיע לבדיקת CT מוח או MRI ראש?

במקרים רבים הטיפול במחלה נוירולוגית מתעכב עקב חוסר מודעות לקיומה של המחלה. כל עיכוב עלול לגרום להתדרדרות של ממש במצב מערכת העצבים ובתפקודים השונים, ועל כן ההמלצה היא לפנות לנוירולוג/ית מיד עם הופעת אחד או יותר מהסימפטומים הבאים: רעד בלתי נשלט באחת הגפיים או יותר, אובדן שליטה באיבר מסוים, ירידה של ממש בזיכרון, הפרעות שינה, שינויים משמעותיים במצב הרוח ו/או באישיות, יובש בפה, שיתוק מיתרי קול, פגיעה בשיווי המשקל והפרעות בתנועה.

המלצה נוספת לנוכח מורכבות הפענוח של ממצאי בדיקות MRI עמוד שדרה, MRI להדמיית עצבים פריפריאליים, MRI ראש וכן CT מוח היא לבקש חוות דעת שנייה במקרים שבהם ישנו חשש שמא האבחון לא מדויק לחלוטין. מערכת העצבים המרכזית מורכבת מאינספור פרטים, ולעתים עלול להתפספס מידע קריטי, כולל ניואנסים כמעט בלתי מורגשים שבפועל חשיבותם רבה – פענוח נוסף על-ידי נוירורדיולוגית בכירה ומנוסה במיוחד יבטיח את איתור המחלה אם אכן היא קיימת ומצד שני גם יוודא שלא תאובחנו כחולים אם אינכם סובלים ממחלה נוירולוגית.

למידע נוסף בנושא זה:
בדיקת CT מוח וראש
בדיקת MRI מוח וראש