בדיקת CT אנגיוגרפיה לאבחון כלי דם

אנגיוגרפיה היא בדיקה של כלי דם. ניתן לבצע אותה באמצעות רנטגן עם צנתר או עם מכשיר CT, ועוד אופציה היא MRI. לבדיקת CT אנגיוגרפיה יתרונות רבים, במגוון רחב של מצבים רפואיים.

מתי מומלצת אנגיוגרפיה?

אנגיוגרפיה – מקור השם הוא במילה היוונית "אנגיו", שפירושה כלי דם – משמשת כאמור לאבחון מצבם של כלי הדם בכל האזורים בגוף, ואיתור חסימות, היצרות, קרעים או דליפות בעורקים או ורידים. בפרט מומלצת בדיקה זו במצבים הבאים:

• חשד למפרצת באבי העורקים, ובפרט באזור הבטן או החזה: אבי העורקים הוא העורק הראשי בגופנו, ומפרצת – כלומר מצב שבו העורק מתנפח במידה ניכרת עקב היחלשות הדפנות – באזור הבטן או החזה עלולה להוביל למוות מידי. איתור מוקדם של המפרצת, לפני שהעורק שמוביל דם מהלב אל כל האיברים החיוניים נקרע, מאפשר טיפול מציל חיים.
• חשד לטרשת עורקים: טרשת עורקים היא מצב שבו דפנות עורקים מסוימים מתעבות עקב הצטברות חומרים שומניים, וכתוצאה מכך זרימת הדם באותם עורקים מואטת ונפגמת. ישנם שני סוגי טרשת עורקים – כלילית (הפגיעה היא בעורקים שמובילים דם ללב והתוצאה עלולה להיות אוטם בשריר הלב או תעוקת חזה), והיקפית. טרשת עורקים היקפית עלולה להוביל לקשיים בהליכה, לבעיות ראייה, לפגיעה קשה בכבד, בטחול ובאיברים פנימיים אחרים וגם לאירוע מוחי (בהתאם לעורקים שמתעבים). טרשת עורקים היא גם גורם סיכון משמעותי למפרצת באבי העורקים.
• אבחון מחלות הורמונליות.
• תכנון טיפול בסוגי סרטן שונים: במקרה זה המטרה של CT אנגיוגרפיה היא איתור עורקים שמזינים גידולים סרטניים, כדי להיערך בהתאם לניתוח, הקרנות או טיפול כימותרפי.
• איתור תסחיפים ריאתיים של קרישי דם: קריש דם שמפתח בווריד ברגל (כתוצאה מפקקת ורידים) עלול לנדוד בגוף ולהגיע לריאות. זהו מצב מסכן חיים שמחייב אבחון מהיר וכמובן מדויק להפליא. בהקשר זה חשוב לזכור שרק פענוח מקצועי של ממצאי CT מבטיח אבחון אופטימלי וטיפול בהתאם.
• תכנון השתלת כליה: במקרים אלה נדרשת הדמיה מדויקת של זרימת הדם בעורקי הכליה כדי לתכנן את ההשתלה המורכבת.

מה ההבדל בין אנגיוגרפיה ב-CT ואנגיוגרפיה עם צנתר?

צנתור בעזרת מכשיר רנטגן מאפשר לא רק אבחון של מצבם של כלי הדם החשובים בגוף, בהתאם לסימפטומים שמעוררים חשד, אלא גם טיפול (למשל השתלת סטנט – הליך מקובל במקרים של טרשת עורקים כלילית והצרת עורקים שמובילים דם ללב).

מצד שני, לביצוע אנגיוגרפיה באמצעות CT ישנם שני יתרונות משמעותיים לא פחות: יתרון חשוב אחד הוא שמכשירי ה-CT המשוכללים מאפשרים הדמיה מדויקת לא רק של העורק או הווריד הפגומים אלא גם של הדפנות של אותו כלי דם, וכן של איברים נוספים באזור. כשנדרשת תמונה מדויקת ומפורטת של כל האזור, ל-CT יש כמובן יתרון מובהק על פני אופציית הצנתור.

יתרון שני הוא קלות הבדיקה: CT אנגיוגרפיה הינה בדיקה לא פולשנית, בעוד צנתור מחייבת החדרת קטטר, לרוב דרך המפשעה, אל האזור שבו רוצים לאבחן את מצבם של כלי הדם. אנגיוגרפיה רנטגנית גם נמשכת זמן רב יותר, בין שעה לשלוש, וכרוכה בסיכונים שאין בבדיקת CT (ובפרט זיהום ו/או דימום בפתח שדרכו הוחדר הקטטר).

כמה זמן נמשכת בדיקת CT אנגיוגרפיה ומה נדרש לקראתה?

בדיקת CT אנגיוגרפיה אורכת דקות בודדות. לקראת הכניסה למכשיר ה-CT נדרש צום בן שעתיים, ועוד מרכיב בהיערכות לבדיקה הוא הזרקת חומר ניגוד במטרה לשפר את איכות התמונות שמפיק המכשיר (ההזרקה מבוצעת בתזמון מדויק, כדי שהחומר יצבע את הוורידים והעורקים ולא יצא מאותם כלי דם אל עבר איברים שונים בגוף). בהתאם נדרשת גם בדיקת תפקודי כליה, על-מנת לוודא שחומר הניגוד, שמכיל יוד, לא יזיק למטופל/ת.

עוד כדאי להדגיש כי אמנם CT אנגיוגרפיה, כמו כל בדיקת סי.טי., כרוכה בחשיפה לקרינה, אולם התועלות הרבות של מכשירי דימות אלה, ובפרט רמת הדיוק הגבוהה והמהירות שבה מסופקים הממצאים, גוברים על הסכנות. בפרט כך הדבר במצבים חמורים כמו חשד למפרצת באבי העורקים או חשד לתסחיף ריאתי, וכשנדרש תכנון אופטימלי של ניתוח כזה או אחר.

החשיבות הרבה של פענוח אנגיוגרפיה

על-מנת שהאנגיוגרפיה ב-CT אכן תספק לרופא/ה המטפל/ת תמונת מצב מדויקת ומלאה לגבי כלי הדם הרלוונטיים, חשוב מאוד שגם הפענוח יהיה ללא רבב. לשם כך מומלץ להפקיד את הצילומים בידיים מקצועיות במיוחד של רדיולוגית מנוסה, הן באופן כללי והן בפענוח אנגיוגרפיה בפרט.

מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
בדיקת CT אנגיוגרפיה
בדיקת MRI -MRA של כלי הדם