בדיקת CT – יתרונות למול סיכונים

מאז שפותח מכשיר הטומוגרפיה הממוחשבת – שמוכר בעיקר בשם סי.טי (ראשי תיבות של Computed Tomography, כשטומוגרפיה היא דימות על בסיס חלוקה למקטעים) – בשנות השבעים של המאה הקודמת, בוצעו אינספור בדיקות CT שהובילו לטיפולים אופטימליים במגוון עצום של מצבים רפואיים ובלא מעט מקרים גם הצילו חיים. ה-CT הוא אמצעי דימות נפוץ מאוד, ורב יתרונות, אבל במקביל ישנם גם סיכונים מסוימים שכרוכים בבדיקה מתקדמת זו, וחסרונות שונים, וכדאי להיות מודעים לכל הצדדים של ה-CT (אגב, המכשיר זיכה את מפתחיו, גודפרי האונספילד הבריטי ואלן קורמק, פיזיקאי אמריקאי יליד דרום אפריקה, בפרס נובל).

עד כמה בעייתית הקרינה הנפלטת ממכשירי ה-CT?

ה-CT הוא מכשיר שמבצע מספר רב של צילומי רנטגן, משלל זוויות ובחתכים שונים, ומספק על בסיס צילומים אלה תמונה תלת ממדית מפורטת ומדויקת של איברים פנימיים בגוף האדם. ככל שגדל מספר הזוויות שבהן משוגרות קרני הרנטגן כך התוצאה מדויקת יותר (כשבאופן טבעי נדרש גם פענוח מוקפד ומקצועי במיוחד), אבל מצד שני כל אותן קרני רנטגן חושפות את הגוף של הנבדק/ת, ובפרט את האיברים שבהם מתמקדת בדיקת ה-CT, לקרינה בלתי מייננת שעלולה כידוע להיות מסוכנת.

כך לדוגמה רמת הקרינה הממוצעת של CT ראש שקולה לרמת הקרינה אליה אנחנו נחשפים במהלך 100 צילומי רנטגן "רגילים", ולרמת הקרינה שאליה אנחנו נחשפים כחלק בלתי נפרד משגרת חיינו במשך שנה שלמה. בדיקת CT עמוד שדרה חושפת איבר חיוני זה לרמת קרינה גבוהה פי 3 מזו של CT ראש, ואילו בדיקת CT בטן עלולה להוביל לקרינה בכמות שזהה ל-5 שנות חיים "רגילות".

בהתאם קל להבין מדוע לא מעט בני אדם חוששים מפני ה-CT. בפרט ישנם הורים רבים שנרתעים מפני האפשרות שילדיהם, הרגישים במיוחד מטבעם, ייכנסו אל המכשיר פולט הקרינה.

החשש מובן – אבל חשוב להבהיר שכדי שקרינה תהיה באמת מסוכנת, נדרשת רמה גבוהה הרבה יותר מזו שמאפיינת בדיקת CT בודדת. כך למשל תקנים עדכניים ומחמירים מאפשרים לטכנאי רנטגן, רדיולוגים ועובדי קרינה להיחשף בשנה לעד 50 מיליסיוורט (יחידת המידה המקובלת של קרינה), בעוד בדיקת סי.טי כרוכה בקרינה ברמה של 2-10 מיליסיוורט בלבד.

טיעון כבד משקל נוסף כנגד ייחוס סכנה מהותית לבדיקות CT הוא העובדה שמחקרים רבים שמצאו קשר מובהק בין חשיפה לרמות קרינה גבוהות לבין סיכוי גדול יותר ללקות בסוגים שונים של סרטן התבססו על בדיקת האוכלוסייה בהירושימה ונגסקי, שתי הערים היפניות שהופצצו באטום – בעוד שאין כלל דמיון בין הקרינה שפגעה ביפנים במהלך מלחמת העולם השנייה לבין הקרינה שפולט מכשיר CT מודרני. למעשה, דוח עדכני של מועצת המחקר הלאומית בארה"ב קבע כי בדיקת CT בטן אחת מגדילה את הסיכון שהנבדק יחלה בסרטן בלא יותר מ-0.1%, ואילו ה-FDA, מנהל התרופות והמזון האמריקאי, העריך את העלייה ברמת הסיכון הנ"ל ב-0.05% בלבד – שיעורים זניחים לחלוטין.

עוד כדאי לדעת שהדגמים המתקדמים של מכשירי ה-CT פולטים פחות קרינה מבעבר, ובאופן משמעותי, של עד עשרות אחוזים.

היתרונות של של בדיקת CT

לבדיקות CT ישנם כאמור יתרונות רבים ורבי חשיבות.

ראשית, רמת הדיוק שלה גבוהה מאוד, וזאת בזכות הצילומים משלל הזוויות. שנית, בדיקת סי טי נמשכת זמן קצר מאוד – כמה שניות עד כמה דקות (אם כי יש לקחת בחשבון גם הכנה לבדיקה, ובפרט במקרים שבהם נעשה שימוש בחומר ניגוד, שמטרתו להבטיח תוצאות ברורות במיוחד).

עוד יתרון שאי אפשר להתעלם ממנו הוא העלות הנמוכה של הבדיקה, ובפרט ביחס לאמצעי דימות מתקדם אחר, ה-MRI. בהקשר זה חשוב להבין שמערכת רפואה מודרנית חייבת לקחת בחשבון גם שיקולים כספיים, מה גם שכאמור ה-CT מספק ממצאים מפורטים ומדויקים להפליא של איברים פנימיים חיוניים.

איך להבטיח מקסימום תועלת מבדיקות CT ומינימום נזק?

כדי להבטיח מקסימום תועלת מכל בדיקת CT חשוב מאוד שהפענוח יתבצע באופן מקצועי במיוחד, כך שלא יתפספס שום ניואנס והאבחון יהיה מדויק לחלוטין. טעות בפענוח עלולה להוביל לטיפול לא מיטבי (או אפילו היעדר טיפול למרות שהמצב הרפואי בפועל מחייב זאת) ולעתים יידרש האדם לעבור בדיקות CT נוספות לצורך האבחון, וכך ייחשף לעוד קרינה – אבחון שמופקד בידי נוירו-רדיולוגית בכירה ובעלת ניסיון רב במיוחד מונע מצבים שכאלה ומבטיח טיפול אופטימלי.

מידע נוסף שעשוי לעניין אותך:
בדיקת CT
בדיקת MRI